מורה עם שרירים: סיפור החיים המרתק של נטלי

244
מילדה שלא יודעת קרוא וכתוב ועד למורה שרירית וגאה - סיפור החיים המופלא של נטלי צלח
מורה עם שרירים: סיפור החיים המרתק של נטלי
להשראה, טיפים ייחודיים והמלצות חמות עקבו אחרינו באינסטגרם!
היי, אני נטלי, בת 29, גרה בת"א, נשואה לאישה ויחד אנחנו מגדלות את הילדה שלנו, אנה, בת שנה ושבעה חודשים.

אני מתחילה את השנה השלישית שלי בסמינר הקיבוצים כסטודנטית להוראה וחינוך גופני, אני מדריכת ספורט אתגרי לגיל הרך ובנוסף, מאמנת כושר מוסמכת.

בתור ילדה מלאונת, אחת כזאת שכל החיים התמודדה עם בעיות אכילה, החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולעשות שינוי. שינוי ע"י תזונה נכונה וספורט. שינוי באורח החיים.

היום, אני נמצאת בנקודה בחיים בה כל תחום הכושר, התזונה והבריאות הם חלק בלתי נפרד מחיי. אני כבר לא עושה את זה בשביל. אני עושה את זה כדרך חיים מרצון ומאהבה רבה לכל הנושא הזה.

אז איך הכל התחיל?

גדלתי בשכונת פריפריה בפרדס כץ, שכונה בה רוב האוכלוסיה היא לא כל כך סימפטית. המון אלימות, סמים ואלכוהול שמסתובב חופשי ברחובות וכן גם בבתים של החברים הכי טובים שלי.
 
למזלי אני גדלתי לאבא ששמר על הבנות שלו בכוח ותמיד דאג להיות עם היד על הדופק. בגיל 4 הוריי שלחו אותי לשיעור ריקוד במתנס הקהילתי, ומהרגע שנכנסתי לשיעור ידעתי שזה הדבר שאני הכי מתחברת אליו-ריקוד.
 
בבית הספר היסודי לא היה לי ביטחון. רבות הפעמים שחוויתי חרם. בגיל 5 אובחנתי כילדה בעלת בעיות קשב וריכוז ודיסלקציה. וגם היום עדיין יש לי המון קשיים בלימודים. ולכן למקום שהכי התחברתי אליו זה המקום בו אני
צריכה לבטא את עצמי על ידי הגוף ולא על ידע הבנת הנקרא וחשבון.
 
השתתפתי בתחרויות במסגרת בית הספר בתחום הספורט וכמו כן בתחרות ריקוד ועוד. לצערי זה לא ממש עזר לי בלימודים והמשכתי לא לדעת לקרוא ולכתוב עד כיתה ו'.
 
כשהגעתי לתיכון קיבלתי שוק - מקום ענק, אנשים חדשים והרגשתי שזה היה הרגע שלי להוכיח את עצמי.

מי שמכיר אותי יודע שתמיד אהבתי להיות במרכז העניינים. אז כן, הייתי מאוד מקובלת בתיכון ולא בגלל ששיפרתי את ההישגים הלימודיים שלי אלא בגלל שאהבתי להשתתף בשיעורי ספורט ולהיות במרכז העניינים. בתיכון את לא צריכה להיות הכי חכמה או טובה בלימודים כדי להיות מקובלת.
optiontext
3209ff71-e76d-432c-b2e1-dae4120f2c8d
בית הספר הכיל בתוכו את כל ילדי השכונה. כפי שכבר כתבתי לפני, משפחות קשות יום, ילדים להורים נרקומנים, אלכוהוליסטים, המון אבות שיושבים בכלא, אבל את האמת בתור ילד מי בכלל שם לב לדברים האלה?
 
גם אני גדלתי בבית בו לא היה פשוט מבחינה כלכלית. אמי אפילו נאלצה לוותר על המון דברים עבור עצמה על מנת לממן לי את שיעורי הריקוד. אבל בינינו, את מי זה מעניין. כל אחד בבית הספר נושא איתו קשיים מהבית.

אז מאיפה הרצון להיות מורה ומתי ידעתי שאני רוצה להיות מורה לחינוך גופני?
 
עקב הקשיים בלימודים שלי, הייתי בפרוייקט שנקרא אומץ. למה אומץ? אין לי מושג. אבל מה שאני כן יודעת שזה פרוייקט שמלווה ילדים לכל אורך הדרך שלהם עד לבגרות, פרויקט שעושה הכל על מנת שהילדים המשתתפים בו, יוציאו בגרות מלאה.
 
לפני הבגרות יושבים עד השעות המאוחרות של הערב ולומדים לבגרות יחד עם כל התלמידים שבכיתת האומץ. המורים שהיו איתנו בתהליך היו המורים שלי לספורט והם הם אלו שלקחו אחד אחד והעניקו לו בגרות. הם היו עקשנים, נודניקים, מלמדים, מקשיבים לסיפורים האישיים של כל אחד ואחד שמביא מהבית.
 
הם נהגו לאסוף ילדים מהבית שלהם ברכב הפרטי בבוקר בדרך ללימודים כי ידעו שזאת הדרך היחידה שהילד יגיע ללמוד, ויחד עם כל זאת העניקו חוויה של ספורט לתלמידים.
 
אז כן, בשבילי להיות מחנכת ומורה לספורט זה לא סתם. מבחינתי זה ללוות ילדים יום יום בתהליך הכי קשה שלהם שהוא גיל ההתבגרות ולהראות לילדים שלא מאמינים בהם בבית או בשום מקום אחר שהם שווים, שהם יכולים, בדיוק
כמו מה שהעניקו לי.
 
בני נוער הם דור העתיד שלנו. הם אלה שאולי עוד יצליחו לשנות תפיסות פרימיטיביות.

עברתי דבר או שניים כדי לדעת למה בחרתי במקצוע הזה ולמה דווקא חינוך גופני, החלום הזה להגיע לכל ילד שקשה לו באמצעות הספורט ולהוכיח לו שאם הוא טוב במשהו אחד הוא יהיה טוב או לפחות מסוגל להצליח בהכל!!
optiontext
a817b15f-8f30-4fc6-ac32-5dfff48c6e56
בכל גליון אארח ספורטאי/ת אחר שיספר על תחום ההתמחות שלו ואיך זה שינה את חייו. אתם יכולים להתייעץ איתי בשמחה על הנושאים בתחום (כושר גופני, אימונים, תזונה, פציעות, התאוששויות ועוד) ואשתדל לענות לכל הפניות.

בנוסף, יהיה מקום לשאלות מומחה, בו אוכל להתייעץ עם המרצים שלנו לגבי בעיות מסוימות שיש לכם וכך ננסה לסייע ולשלוח אתכם למקום הנכון לאבחנה מדויקת.
 
שלכם עד הפעם הבאה,
נטלי
0 תגובות